ראה גם:  אריחי קרמיקה

כשאומרים אריחים  איסלמיים מתכוונים לאריחים מהמזרח הקרוב למרות שהמקור היה בעצם הרבה לפני תקופת האיסלם (622 לספירה).
 אריחיםבגלזורה טורקיז נמצאו כבר במצרים הרבה לפני הספירה. למשל תושבי בבל ואשור ייצרו אריחים לציפוי קירות במאות ה-13 עד ה-6  לפני הספירה.
בפרס נמצאו אריחים מצוירים בצבעים שונים כפסי עיטור לאורך הקירות. עם תבליטים של אריות, שוורים עם כנפיים, ותאורים של המשמר המלכותי.
מהמאה ה-4 לפני הספירה ייצור אריחים גם אצל היוונים ואצל הרומאים הופסק. הוא התחייה שוב במאה השנייה לספירה בעיקר כתבליטים בקירות טיח בדוגמאות של צמחים ודמויות. 

במאה ה-8 הדת האיסלמית התפשטה לשטחים נרחבים מהודו עד צפון אפריקה והגיעה אפילו עד ספרד. השינויים בשלטון הביאו גם שינויים בייצור ובמסחר.
בכל אזור התרבות המקומית התערבבה עם התרבות האיסלמית והתוצאה היתה יצירה עשירה ומיוחדת בתחום האריחים .
האקלים החם והשימוש הרחב בלבנים בבניה הפכו את השימוש באריחי קרמיקה לנוח ומתאים. המשטח של אריחים עם גלזורה מקרר את המבנים וכן קל לניקוי.

ייצור האריחים  האיסלמיים החל במסופוטמיה במאה ה-9 לספירה ונמשך מאז יותר מאלף שנה בתרבות האיסלמית. במשך תקופה זו בלטו שני מרכזים בתעשיית האריחים שלהם: קשן בפרס ואיזניק באנטוליה שבטורקיה.

המסחר עם סין בדרך המשי הביא לחידושים רבים הן בטכניקות שהשתמשו בהן עד כה והן בדוגמאות של האריחים המצוירים. למשל ההתודעות לגלזורה הלבנה ויצירת כלים לבנים עם דוגמה כחיקוי לפורצלן הסיני. ראה מאמר על המיוליקה.

בארכיטקטורה האיסלמית לאריחים היה תפקיד חשוב בחיפוי קירות של מבנים דתיים ומבנים ציבוריים.
בעוד שהאומנות האירופאית שמה דגש ביצירה על נושאים מהטבע והתעמקות בגוף האנושי, היצירה האיסלמית התאפיינה בצורות גיאומטריות, קליגרפיה, פרחים ודוגמאות החוזרות על עצמן. באיסלם חל איסור על ציור דמויות.

הדוגמאות שצוירו הושפעו מהתקופה הביזנטית וכן מעבודות פרסיות אך ברגע שיצאו לאויר העולם קיבלו את האופי המיוחד של הסגנון האיסלמי.

הדוגמאות הגאומטריות הגיעו לרמה מאוד גבוהה של תחכום ומורכבות.