אריחים בסגנון עתיק |
אריחים במגוון דוגמאות |
אריחים בסגנון קלאסי |
.jpg?id=3327206)
אריחים בהשראת
המיוליקה האיטלקית |
אריחים מצוירים בדלפט היו בפריחה במאות ה-17 וה-18. 
השם דלפט הוא שמה של העיר ההולנדית דלפט בה היו אומנים רבים שעסקו בציור על אריחים.
במאה ה-17 היו האריחים של דלפט מפורסמים בעולם כולו.
מה שתרם מאוד להתפתחות הקרמיקה היה המסחר עם סין ויפן שהיו ידועות בפורצלן העדין שלהם. הפורצלן הסיני במיוחד זכה להערכה רבה אצל ההולנדים. המפגש עם העבודות מהמזרח היה תמריץ לחיקוי וליצירת הסגנון המיוחד של דלפט.
מקור נוסף להשפעה היה המיוליקה האיטלקית, שהובאה ע"י אומנים איטלקים שהתישבו בצפון הולנד, רוטרדם, הרלם, אמסטרדם ואח"כ גם בדלפט. האומנים שעסקו במיוליקה נדדו באירופה ואיתם התפשטה המיוליקה לאנגליה והולנד.
האריחים בדלפט נעשו באותה הטכניקה שהיתה באיטליה במאה ה-16. הלא היא המיוליקה. בתקופה זו השתחררה הולנד מהשליטה הספרדית והדבר הביא לפריחה כלכלית. המאה ה-17 נחשבת לתקופת הזהב בהולנד מבחינת מסחר, אומנות ומדעים. לאנשים היו יותר אמצעים לרהט ולקשט את ביתם באמצעות רהיטים, אריחי קרמיקה ופורצלן, כלי כסף וציורים.
השתמשו באריחים אלה בעיקר מסביב לאח ועל הקירות. תפקידם היה בעיקר פונקציונלי, והעיטורים עליהם העניקו להם את האופי המיוחד שהשתמר עד היום. בעיטורים על האריחים רואים דמויות אנשים, נופים, עיסוקים ועוד מחיי היומיום בהולנד בתקופה ההיא..jpg?id=3317267)
הצבע האופיני לאריחי דלפט הוא כחול קובלט, אך גם צהוב כתום וירוק כמו במיוליקה האיטלקית.
בהתחלה ניסו להשתמש באריחים אלה לרצפה אך הציורים דהו ולכן עברו להשתמש בהם על הקירות בלבד כדי שיחזיקו מעמד לאורך השנים. בהולנד בתקופה ההיא בתוך הבתים היתה רטיבות והאריחים היו פתרון טוב לבעייה זו.
לקראת סוף המאה ה-17 ובמאה ה-18 אריחי דלפט הוערכו מאוד גם מחוץ להולנד. נסיכים באירופה קישטו את הארמונות שלהם באריחים מהולנד. בתי החרושת בהולנד היו מסוגלים לספק כמויות גדולות של אריחים והדבר נעשה חלק חשוב בתעשייה בהולנד באותה התקופה. מה שהקל על היצוא היה ההעברה הימית דרך התעלות בהולנד והימים המקיפים אותה.
העבודה האופינית בכחול לבן כל כך מצאה חן שהחלו לחקות אותה. באנגליה, גרמניה ובצרפת אפילו ברוסיה. אבל חיקויים אלה אף פעם לא הצליחו לקחת מהולנד את מקומה .
בסוף המאה-18 החלה ירידה בפופולריות של האריחים. חלק מזה היה בגלל שינויים באופנה של עיצוב הפנים בבתים. טפטים לקיר לקחו את מקום האריחים. אבל מה שנתן את המכה הקשה ביותר היה ייצור אריחים חזקים בצורה תעשייתית באנגליה. הייצור בהולנד של אריחים יחסית שבירים והמצויירים ביד, לא יכול היה להתחרות בחברות כמו WEDGWOOD . וכך רוב בתי החרושת של אריחים בהולנד בתחילת המאה ה-19 נאלצו לסגור את שעריהם.
כמה בתי חרושת שרדו כי אנשים באזורים כפריים עדיין אהבו את סגנון האריחים, והעריכו את הייחוד העבודת היד. אך לא היה בכך מספיק כדי להציל את הדעיכה של האריחים ההולנדים. גם בדלפט נסגרו בתי החרושת לאריחים ובמאה ה-20 היחיד שנשאר עבר לטכניקה שונה של צביעה בפיגמנט כחול וכיסויו בגלזורה שקופה.
כיום אריחים מדלפט חביבים במיוחד על אספנים. הנושאים המצוירים על האריחים היו רבים ושונים והם מביאים לנו את חיי היומיום באותה התקופה: משחקי ילדים, עיסוקים ומקצועות, סחורות, אוניות וכן חיות, פרחים, פורטרטים,חיילים, דמויות מיתולוגיות, נופים וסיפורים מהתנך.
