ההיסטוריהשל האריחים המצוירים ההולנדיים

במאה ה-16הרבה קדרים הגיעו להולנד בגלל הכיבוש הספרדי.

בהתחלה אריחי הקרמיקה שיוצרו בצפון הולנד דמו מאוד לאלו שיוצרו באנטוורפן.

בערך בשנת 1600 התחילו להופיע אריחי קרמיקה מצוירים צבעוניים עם מוטיבים הולנדיים מקוריים.


בהדרגה הדוגמאות הקישוטיות  נעלמות ובמקומן יש על כל אריח מצויר נושא (מוטיב) מרכזי כגון: פורטרט, חייל, חייה, שתחום בעיגול או בריבוע.





מאוחר יותר נוספים אריחים מצוירים של פירות: רימונים, ענבים, תפוזים, ותפוחים וכן פרחים.

סימן היכר נוסף הם עיטורים כחולים בפינת האריח. רביעית אריחים כאלה יוצרת דוגמאות חדשות.

בראשית המאה ה-17 תנורים לכלי קרמיקה ואריחים מגיעים לאוטרכט, דלפט, גאודה מקום ועוד. 
לצידם של האריחים הציבעוניים מופיעים האריחים הכחולים .
הדוגמא הכחולה מצויירת על הרקע הלבן של הגלזורה.
הסיבה לצביעה בכחול היא ההשפעה של הכלים הסינים.
בתקופה זו הגיעו להולנד כלי הפורצלן הסינים הכחולים הראשונים. המקור שלהם היה אניות פורטוגזיות שנשבו ע"י הצי ההולנדי. מליונים של קערות, כדים וכלים הובאו לאמסטרדם ע"י חברת הודו המזרחית.
מאסמסטרדם, הכלים היקרים הסינים נסחרו בכל אירופה והיה להם ביקוש גדול.

הקדרים מדלפט ומערים אחרות ניסו לחקות את
הפורצלן הסיני והוסיפו את הקישוטים הסינים
לכלי החרס שלהם.

המושג "דלפט בלו" נעשה לכינוי לכל הכלים והאריחים המצוירים בכחול גם אם לא יוצרו בעיר דלפט.

התקופה היתה מוצלחת מבחינה כללכלית והיה ביקוש לאריחים מצוירים: מסביב לאח, במסדרונות, חדרי מדרגות, מטבחים ומשקופים.




הציורים על האריחים תארו סצינות מחיי היומיום כמו רוכבים על סוסים, חיילים, בעלי מקצוע שונים,
אניות, ילדים משחקים, נופים וכן סצנות תנכיות.

העובדים שצירו על האריחים היו בדרך כלל ציירים בעלי רקע מוגבל. לעיתים קרובות הם השתמשו בהדפסים של ציירים מפורסמים כדוגמה להעתקה.

אלפי אריחים מצוירים ותמונות אריחים   (שני אריחים או יותר) בכחול ובמנגנז (שהוא חום-חציל) ובצבעים אחרים יוצרו כדי לקשט כנסיות, מנזרים וארמונות בפורטוגל, ספרד, באיים האזוריים, ברזיל, צרפת, גרמניה, פולין, דנמרק ואפילו רוסיה.



עבודות אלה בוצעו בעיקר ע"י קדרים ברוטרדם, דלפט,
הרלינגן ומקום.

היצירות היו מורכבות מאריחים רבים. הציור הגדול ביותר נמצא בכנסייה במנזר בליסבון הוא מורכב מ - 931 אריחים .

בסוף המאה - 17 האריחים המצוירים הצבועים במנגנז נעשו פופולריים לצד האריחים הכחולים.


באזורים מסוימים בהולנד הקירות של הסלון והמטבח כוסו באריחים מצוירים מהרצפה ועד התקרה וכך גם מסביב לאח.

במחצית השניה של המאה ה - 19 ייצור האריחים המצוירים ההולנדים הצטמצם כתוצאה ממצב כלכלי ירוד ותחרות עם אריחים תעשיתיים ביצור המוני מאנגליה ומגרמניה. כמו כן נעשו אופנתיים טפטים מנייר והם היו הרבה יותר זולים.
 
בסביבות 1900 היתה תחייה מסוימת ביצור האריחים המצוירים כאשר מוטיבים של ארט נובו צוירו על אריחים שהודבקו בתוך בניינים, במרפסות ועל חלונות.

אורנה וגיל מירן 050-5380-441,
גני הדר ליד קיבוץ נען